תולדות פארק הזהב

הסטוריה והתפתחות פארק הזהב(פארק הג’ונגל)

מאת אדר’ נוף יוהנה נזרי, אדריכלית הנוף של עיריית קריית שמונה בין השנים2004-1979ויו”ר /רכזת העמותה לשימור קסמי טבע ונוף משנת 2005

גינה ציבורית בראשית  הישוב

העיר קריית שמונה נוסדה בחודש יולי 1949 .שמה היה קריית יוסף, אשר לימים הוסב לקריית שמונה,על שם יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו, אשר נפלו בהגנה על על תל-חי הסמוכה.עד לתחילת שנות השבעים שימשה גינה ציבורית קטנה ליד בית משפט של אותם הימים(מבנה שהיה בעבר מסגד, והיום מוזיאון לתולדות קריית שמונה ) ובו מגרש משחקים, מדשאה, אגם ומפל מרשים,כמקום בילוי  אהוב על  תושבי המעברה. בשבת היה המקום מלא משפחות שחיפשו  מרגוע  ובילוי. באותם הימים זרמו מים רבים בנחל עין זהב  והיה אפשר לשחות באגם. שאר האזורים שהם היום חלק מפארק הזהב,  ובמיוחד אזור “הג’ונגל” שהשתרע דרומה עד לטחנת הקמח, שימשו בעיקר את הנוער שאהב לשוטט שם ולהנות מפירות עצי הפרי  שנשארו מתקופת הכפר הערבי חלסה  ובקיץ התקיימו בגיונגל קייטנות. הג’ונגל נקרא כך ע”י התושבים בשל  הצמחייה הסבוכה. חלק מהפארק שוכן במקום בו היה הכפר הערבי חלסה, שננטש ב-1948  ועל שדותיו החקלאיות. . בפארק,  עצי פרי שנשתמרו מאותה תקופה, מבנה מסגד- שהיום משמש המוזיאון לתולדות קריית שמונה. וחלק מטחנת קמח ואמה (בחלק הדרומי של הפארק), שהם עדות נוספת לכך שבנחל עין זהב ונחל הטחנות על שלוחותיהם זרמו  מים רבים,  שהניעו את גלגלי כפות הטחנה והפעילו  את אבני הריחיים, באמצעות ציר אנכי  שבקצהו האחד, , נמצא גלגל  ובקצה השני ( העליון)  אבני ריחיים. מי נחל עין זהב ונחל הטחנות  הובלו לטחנה באמצעות מערכת תעלות, ,סכרים ואמה.

 תכניות לפיתוח פארק הג’ונגל

 בשנת 1960 התבקש, הלל עומר ז”ל, אדריכל נוף והמשורר, ע”י הרשות המקומית לתכנן את פארק הג’ונגל.תכניתו משנת 1963 מראה פארק  אגמים, פארק למגוון רחב של פעילות ב”נוף  טביעי” ובו שלושה אגמים שונים למטרות: שחייה,דייג ועופות מים. האגמים היו אמורים להיווצר בעזרת סכרים בנחל עין זהב ונחל הטחנות. בחלק הצפוני של הפארק, אזור עם נטיעות צפופות יותר, תוכננו  מספר מבנים : מוזיאון, חנות, מבנה להנהלה ושמירה, ומתקנים לקייטנות. בחלק הדרומי של הפארק  (בסמוך לרח’ הנריאטה סולד) תוכנן בית מלון.

תולדות הפארק 1963

לתמונה מוגדלת לחץ כאן

ב-1965 הכין הלל תכנית חדשה,מאחר ורשות המים דאז התנגדה לאגמים. בתכנית זו לא רק  מספר והיקף האגמים צומצמו , גם גודל הפארק ומספר המבנים / פונקציות הוקטן. למרות הצמצום  לא נמצא המימון לביצוע התכנית.

בשנת 1973 בוצעה מדשאה גדולה עם מערכת השקייה מודרנית עם ממטרות בחלק הצפוני של הפארק (בין בית המשפט לבית הכנסת “הרומני”) כחלק ממאמצי ראש העיר דאז, אברהם אלוני ז”ל לקדם את הפארק. אלוני חיפש רעיון לפארק מרשים, והתיעצות עם הלל עומר מביאה להחלטה על פארק ספארי.התכנית (משנת 1975), כוללת כלובים לציפורים וקופים, מתחמים לחיות בר, פינת חי לילדים אגם לעופות מים ומגרשי משחק.

תולדות הפארק 1975

לתמונה מוגדלת לחץ כאן

התכנית אושרה ע”י כל הרשויות כולל רשות הטבע, שאף הבטיחה לתרום חיות. תרומה מהקהילה היהודית ממונטריאל , קנדה,אפשרה להתחיל בביצוע בשטח. בשנת 1977 בוצעו  מערכת שבילים (תחומים ע”י אבני בזלת) יחד עם עבודת עפר לשינויים בטופוגרפיה של החלק הצפוני של הוואדי (בו  נמצא הג’ונגל היום). הכסף לא הספיק לבניית סכר בחלק הדרומי של הואדי ליצירת אגם והעבודות הופסקו.

בעקבות בנייה של סדרת מבני מגורים בעלי 9 קומות בצד הצפוני והמערבי של הפארק בשנת 1976  נהרסה הגינה הציבורת ליד בית המשפט ואנשים הפסיקו לבוא לפארק. האגם הקטן ליד בית המשפט התמלא סחף, המדשאות הוזנחו והשבילים שזה עתה בוצעו כוסו  אט אט בשיחי פטל וקנה ו”נעלמו”.

 תנופת פיתוח בשנות השמונים ותשעים

ב-1984 החליט ראש העיר הנבחר החדש, פרוספר אזרן  יבדל”א, שיש להחיות את פארק הגונגל. ברור היה שהרעיון של פארק ספארי אינו מציאותי בגלל עלויות אחזקה ומיומנות גבוהות הנדרשות  באחזקת פארק מסוג זה. ראש העיר פנה למוסדות רבים כגון משרד התיירות, משרד הבינוי והשיכון, רשות שמורות הטבע והקרן הקיימת לישראל. הנהלת קק”ל הביעה תמיכה לפיתוח פארק עירוני והבטיחה לגייס כספים.

בנובמבר 1985 נחתם ההסכם הבא בין הקק”ל לעירייה:

1. יגאל רץ, אדריכל קק”ל צפון,יכין תכנית כללית לפארק הג’ונגל. התכנון יכלול את האלמנטים הבאים: אמפיטאטרון, מסלול ספורט, מגרשי משחקים ומקומות לפיקניק.

2. הכסף שגויס(175,000$) ישמש למימון: הקמת מגרש משחקים, חשיפה ונקיון השבילים,ניקיון אפיק הנחל, הצבת ספסלים ושולחנות פיקניק ובניית שרותים ומערכת מים.

הקרן הקיימת ביצעה את עבודות החשיפה והניקיון בעזרת תושבי העיר: מובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי.

לתכנון מתקני המשחק נחתם חוזה עם הפסל יצחק שמואלי מעין הוד.

תולדות הפארק 1985 לתמונה מוגדלת לחץ כאן

הפדרציה היהודית  של סן פרנסיסקו, הקהילה שבמסגרת פרויקט שיקום שכונות של הסוכנות היהודית אימצה בשנות השמונים את קריית שמונה, הכירה בחשיבות פיתוח הפארק  והיתה מעונינת בפארק ברמה תכנונית ועיצובית הטובה ביותר ( פארק ברמה שגם במרכז הארץ לא רואים הרבה ושתושבי העיר יכולים להיות גאים בו.) כמו כן היתה חשובה לפדרציה  מעורבות של הציבור.

 הם פנו לאדריכל הנוף הידוע לאורנס הלפרין ז”ל,תושב סן פרנסיסקו בנושא תכנון הפארק והוא הפנה אותם לשותפו בארץ, אדריכל הנוףשלמה אהרונסון.לאחר דיונים,הסכימו כל הגופים הקשורים לפארק (עיריה, קק”ל, סוכנות, פדרציה) לשתף פעולה  ולבחור בשלמה אהרונסון  כמתכנן הפארק .

בינואר 1987 נחתם חוזה להכנת תכנית כללית לפארק(למעט האזור הדרומי שתכנונו נמסר ע”י משרד הבינוי והשיכון לאדר’  נוף אחווה שטיין ודפנה גרינשטיין במסגרת פיתוח השטחים הציבוריים בשכונה החדשה,שכ’ אשכול, שהוא הקים).מעורבות הציבור בתהליכי התכנון  הושגה בעזרת לתלמידי בתי הספר בעיר. נציגות (שתי כיתות) מכל בית ספר ביקרה בשטח הפארק בהדרכת החברה להגנת הטבע, השתתפו בהרצאה בליווי שקופיות ע”י שלמה אהרונסון וקבלה מפה של שטח הפארק. התלמידים הציעו הצעות לתכנון הפארק בדרכים שונות( ציור, מפה, דגם).

תולדות הפארק 1987 לתמונה מוגדלת לחץ כאן

תכנית שלמה אהרונסון התבססה על קונספט של רצף דינמי של חויות למבקרים בפארק (ולא על מערכת היאררכית של פונקציות) ובתכנית שפות עיצוביות שנות לאזורים השונים כגון:אזור טבע עם פלגי מים (שימור הג’והגל) ,גן פרסי –פורמלי שמסתיים בבריכת מים טבעית קטנה(ברכת הצבים שהיתה קיימת), אגם המאפשר שכשוך במים ומסעדה המשקיפה אליו בסגנון עכשיוי.אהרונסון הכין גם תכניות עבודה לפיתוח מגרש המשחקים  ליד מתנ”ס אשכול שאת מתקניו תכנן שמואלי. קק”ל ממנה את ביצוע הקמת מגרש המשחקים בהתאם לסיכום מ-1985.בנבומבר 1989 החל הביצוע של החלק הצפוני של הפארק שכלל רחבת כניסה מרח’ הירדן עם גשרים מעל נחל עין זהב,מערכת שבילים, אמפיטאטרון ובמה משוכללת לארועים עירוניים, כניסה מערבית לפארק מרחוב אורי אילן, מבנה שירותים, פרגולות, ספסלים, תאורה וגינון, כל אלה הודות לתרומה של הפדרציה היהודית מסן פרנסיסקו (400,000$ ) ותקציבי ממשרד הבינוי והשיכון והעירייה.

חנוכת הפארק 20.6.90

חנוכת הפארק 20.6.90

ביוני  1990 נחנך הפארק ובטקס חגיגיבהשתתפות משלחת מהפדרציה היהודות של סן פרנסיסקו הוכרז על השם החדש לפארק: “פארק הזהב”. השם “הג’ונגל” נשמר לאזור הטבע עם פלגי המים בלבד. השם “פארק הזהב” היה השם שזכה בתחרות פומבית אשר העמותה לשימור קסמי טבע ונוף אירגנה, בשל הקשר לנחל עין זהב וגם לגולדן גייט ברידג’- גשר שער הזהב המפורסם בסן פרנסיסקו כמחווה לקהילה היהודית שלה וכגשר בין שתי הקהילות.באפריל 1991 נערך הארוע העירוני הראשון בפארק: חגיגות יום העצמאות שעד אז התקיימו בדשא  של גן ז’בוטינסקי הסמוך לבנין העיריה.

העירייה וקק”ל חידשו את האזור בין המוזיאון לבית הכנסת והתושבים חזרו לבקר בפארק ונהנו מהמקומות לפיקניק, מתקני משחק ושבילי הליכה. תלמידי בית ספר דנציגר הכשירו משעול בג’ונגל והוסיפו בזה אטרקציה נוספת. אדר’ הנוף דפנה גרינשטיין הכינה בשנת 1987 בהזמנת משרד השיכון והבינוי תכנית רעיונית לחלק הדרומי של הפארק שכללה שיקום אמת המים וטחנת הקמח, רחבות לפעילות, מקומות ישיבה לאורך הנחל,  מערכת שבילים וכניסות, נטיעות ומגרש ספורט שכונתי.  אך התכנון הוקפא בעקבות גל העלייה בשנות התשעים והפניית תקציבי משרד הבינוי והשיכון לקליטת העולים החדשים.

ב-1997  לאחר סיכום של העירייה עם קק”ל על תרומה נוספת, החל שלמה אהרונסון  בהכנת  תכניות פיתוח לאזור הגונג’ל  תוך דגש על התאמה עיצובית לאופי הטבעי ושימור ערכי הטבעי  במקום, על מנת לאפשר  לקהל טיול חוויתי ותצפית אל גונג’ל.  הקרן הקיימת ביצעה בין השנים 1998-2002 את הפיתוח במספר שלבים. העבודה כללה מדרגות לגישה לתוך אזור הג’ונגל, גשרונים מעל פלג המים, דקים  וגשרים בשילוב מקומות ישיבה ושלטים על הצמחייה ובעלי החיים.כן הוקמו גשר ושביל מרוצף לגישה לג’ונגל ולפארק עבור דיירי שכ’ אשכול הסמוכה, מקומות לפיקניק ופעילות קבוצתית בצל חורשת עצי המילה הסורית בחלק הדרומי של הג’ונגל.

שלט צמחייה שלט צמחייה

עצירת פיתוח ושמירה על הקיים

 תכנון השלב האחרון לג’ונגל: גשר ותצפית בקצה הצפוני של הג’ונגל ומוקד בחיבור בין נחל עין זהב לנחל הטחנות  עם גשרים, מתקני משחק וגלגלי מים לא הושלם.  הקרן הקיימת שעד אז שילמה את כל העלויות, בקשה להמשך הפרויקט מראש העיר מר חיים ברביבי, שגם העירייה תשא בחלק מההוצאות.  משנת 2002  לא בוצע פיתוח נוסף,  למעט עבודה נקודתית (חיבור הגשר לשכ’ אשכל עם מערכת השבילים בפארק) , לאחר מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006.גם אחזקת הפארק  התדרדרה, אך אנשים המשיכו לבוא לפארק בעיקר לאזור הצפוני .

כיום אזור זה מועדף לקיום ימי הולדת בטבע, פיקניקים משפחתיים, משחקי ששבש ודמקה בשולחנות מותאמים, ופעילות אתגרית לנוער של עמותת אתגר.

מאבקים ציבוריים

ב-2005 הכין מינהל מקרקעי ישראל תוכנית להתחדשות עירונית בשכונת אשכול שבליבה שוכן הפארק. התכנית כללה  בניית 70 יחידות דיור על שטח הפארק.  (וכן, תוספות בניה ומרפסות הפונות לפארק בבניינים סמוכים,שבילים ומתחמי תיירות, תוך מתן כלי סטטורי להגדרת שטחי הפארק.)התוכנית לא הובאה לידיעת הציבור, עד שהעמותה לשימור קסמי טבע ונוף בקריית שמונה יידעה את הציבור באשר לתוכנית ויזמה מאבק  ציבורי שכלל החתמה על עצומה,הפגנה, כתבות בכלי התקשורת, ואף הגשת התנגדות לתכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.לאחר מאבק של קרוב לשנתיים אליו הצטרפו אירגונים ירוקים וחברתיים, מוסדות כגון הוועד העירונית לאיכות הסביבה ומשלב מסוים גם העירייה ,למרות שבעבר המליצה על אישור התכנית,  המאבק הוכרע נגד הבנייה בהצלחה: המועצה הארצית לתכנון ובנייה  החליטה כי ערך השימור גובר על  ערך הפיתוח ואין לבנות יחידות דיור בפארק הזהב.

בהרמת הכוסית לכבוד הצלחת המאבק נגד הבנייה ביולי 2007 הכריזה העמותה על המאבק הבא: הצלת לנחל עין זהב. שאיבת מים מוגברת ממעין עין זהב, מקור המים העיקרי לנחל עין זהב, ע”י חב’ מקורות לצורכי מי שתייה לתושבי העיר ואזור ההר והחל משנת 1989 גם ולצרכי מפעל  “נביעות מים מינרליים” גרמה להתיבשות הנחל. רב חודשי השנה היה הנחל יבש לגמר למאט בחודשי החורף העיקרים כאשר ירדו גשמים  וחלה התדרדרות במצב המערכות האקולוגיות של בתי הגידול בסביבת הנחל..בעקבות המאבק  הודיעה רשות המים בקיץ 2010 כי  יסופקו לעיר מים ממקור אחר ושמי מעין עין זהב יוזרמו לנחל כפי שהיה בעבר, אך בפועל לא נעשה דבר. המאבק המשיך עד שבסוף שנת 2011 אחרי מאבק עיקש של 4 שנים חידשו רשות המים וחב’ מקורות את זרימה המים  בנחל בכמות של 60-80 מ”ק לשעה  במגמה שתוך מספר שנים כל מי המעין יופנו לנחל.

פעילות העמותה לשימור קסמי טבע ונוף מביאה  את הפארק לתודעת הציבור ומוסדותיו. העמותה מקדמת בשיתוף  עם עיריית קריית  שמונה והעומד בראשו, הרב ניסים מלכה  את אחזקת הפארק ואך מפעילה קבוצת מתנדבים .  אירגונים רבים מבקשים לערוך ארועים  בפארק.  בכל יום ניתן לפגוש קהל מגוון הבא להנות מהפארק, צעיר הרץ לשמירה על כושר גופני, ילדי גן הבאים לטיול ונהנים מארוחה בחיק הטבע,סבתא המטיילת עם נכדתה התינוקת, קבוצת בוגרים שמשחקים כדורגל, קבוצת צעירים שיושבים  על הדשא בצל העצים לנשום אויר צח ומגלגלים שיחה, עולה חדש שמוצא לו פינה שקטה לקריאה .

[slideshow_deploy id=’149’]

4/2/15

שמחנו לארח בחג הט"ו בשבט, את קבוצת תלמידי הנהגה ירוקה של ביה"ס "שבט סופר" מחצור הגלילית. התלמידים סיירו איתנו ברחבי הפארק, טיילו בשבילי הג'ונגל, ערכו תצפיות ומחקר על הנחל, הצמחים ובעלי החיים והכינו איתנו מתקני האכלה לציפורים... היה פשוט כיף חיים! 2

7/1/15

איזה יום שמח!!!! הגשם במיטבו עושה רק טוב לנחל עין זהב שהפך היום לנהר שוצף וקוצף! כנסו ללינק וצפו בסרטון